בסוף יהיה פה צלול

רובנו באים לים מדי פעם בזמן חופשת הקיץ, אבל לא מודעים למה שמתחולל בים גם בעונות השנה האחרות.
אבל שחקן אחד (עופר שכטר), מוזיקאי אחד (שלומי ברכה), שף אחד (ירון קסטנבאום), גולש מקצועי אחד (יוני קליין) וגולשת מקצועית אחת (רניינא), יודעים מצוין מה קורה בים כשאנחנו לא שם. כי הם גולשים בים שנים ארוכות, חיים את הים, נושמים אותו ומרגישים אותו כל השנה. והם רוצים שכולם יידעו מה שקורה במי הים שלנו, כשאנחנו לא שמים לב.

הגולשים הללו השתתפו בסרטון וידיאו קצר שצילמנו, ובו הם מספרים על חוויותיהם מגלישה בים לאורך כל השנה, לאורך שנים רבות. הסרטון, בכותרת "מה צף שם במים?" מציג מספר את סיפורם האישי של הגולשים, שמתארים את החוויה הצורמת במיוחד של גלישה בים מזוהם ובילוי בחופים מלוכלכים. את הסרטון הפקנו בעזרת חברת "בילבונג", שתומכת בנו בפעילויות שלנו למען ים נקי.
צביקה פורר, פעיל "צלול" מתנדב, וגולש, מספר על הפקת הסרטון:
למה בחרתם לשתף גולשים?
פנינו לגולשים בגלל שהם "אנשים שלנו" – הם חיים את הים וכואבים את מה שקורה לים. הם גם שמים לב לשינויים במצב הים, וחווים אותו גם בחורף, וגם מחוץ לימי החופש הגדול. ולמרבה הצער, הם נפגעים מהזיהומים והלכלוך שבו.
בנוסף, גלישה זה ספורט שתואם את הערכים שלנו, כי הוא לא מזהם, לא יקר, לא נדרשים פה ג'יפים ולא מקלקלים את הטבע.
רצינו להגיד שהים הוא כאן, לכולם, בשביל כולם כל הזמן, והוא משפיע עלינו – על מי שגולש, מי שמטייל בו, מי אוהב אותו. הים גם משפיע על הסביבה שלנו, על איך שאנחנו נראים ואיך שאנחנו מרגישים.
למה בילבונג?
פנינו לבילבונג כי הם ספונסרים של העמותה ותומכים בנו בפעילויות שלנו, גם בכסף וגם בעזרה בפעילויות כמו מבצעי ניקיון חופים, ובתרומות של מוצרים ובגדים. בילבונג מימנו את הפקת הסרט, והפגישו אותנו עם הגולשים.
איך היו הצילומים?
זה היה יום אחד ארוך וכיפי, שבו צילמנו שישה משתתפים, כל אחד התיישב עם המראיינת וענה על שאלות, בלי תסריט ובלח הגדרות מראש של מה הוא יגיד. הגענו בשמונה בבוקר לחוף טופסי, וחיכינו קצת לשמש שתיתן אור טוב. כל אחד מהגולשים הביא את הזוית שלו ואת החוויות האישיות שלו והם היו מאוד נכונים להשתתף ולהיחשף בלי שום תמורה למעט המטרה של עתיד יותר נקי לים שלנו.

כמה נתונים שעולים מהתחקיר של צלול לקראת צילומי הסרטון:
1. מדי שנה מוזרמים אל חופי ישראל כ-100 מיליון מ"ק שפכים עירוניים ותעשייתיים לחופי ישראל, מתוכם כ- 5 מיליון מ"ק בוצה המגיעה מהשפד"ן.
2.  בשנתיים האחרונות נסגרו חופי ישראל למעלה ממאה פעמים בשל זיהום במי ביוב. 
3.  מטר מעוקב של שפכים עירוניים המוזרם לים עשוי להכיל מיליוני וירוסים וחיידקים, העלולים לגרום למחלות כמו דלקות אוזניים, עיניים, דלקות בדרכי הנשימה ומחלות מעיים.  
4.  70% מהפסולת המושארת בחופי הים היא  מסוג פלסטיק. משך זמן ההתכלות של שקית פלסטיק בים הוא כ-400-500 שנה!!!
5. השארת הפסולת בחוף הים היא עבירה על חוק הניקיון שהקנס עליה הוא 750 ₪.