על מה אנחנו נאבקים

הים הולך ומזדהם. השטח הציבורי שלו הולך ומצטמצם. בעלי החיים שבו הולכים ונכחדים. אנחנו נאבקים על הפסקת הזרמת ביוב ובוצת-ביוב אל מי הים שלנו. אנחנו נאבקים על הפסקת זיהום נחלים הזורמים אל הים שלנו. אנחנו נאבקים נגד תוכניות בינוי שיקחו עוד ועוד נתחים מהים שלנו. אנחנו נאבקים שבסוף יהיה פה צלול. לכולנו.

הים ואנחנו

אל הים התיכון אנחנו נמלטים מהחום הכבד של הקיץ, אליו אנחנו לוקחים את הילדים שיבלו בין החול לבין הגלים, בתוכו אנחנו אוהבים לגלות דגים, צבי ים ואלמוגים, ובו אנחנו מוצאים מגוון עצום של אפשרויות בילוי – לבד או ביחד, בשקט או בהמולה. הים הוא המרחב שלנו, הטבע שלנו, האופי שלנו, היופי שלנו. והמאבק על הים – גם הוא של כולנו.

של מי הנחל הזה בכלל

כל הנחלים זורמים לים והים איננו מלא. אימרה זו באה להמחיש את כוחו של אלוהים, ששומר על בני האדם ולא נותן לים לעלות על גדותיו ולכסות את היבשה.
אבל מאחורי האימה "כל הנחלים זורמים לים" מסתתרת מציאות עגומה, שגם הזיהום באותם נחלים זורם לים. נחלי ישראל מזוהמים כמעט כולם, בדרגות כאלה ואחרות של זיהום. כל הזיהום הוא מעשה ידי אדם, כלומר: תושבי המדינה, רשויות המדינה, תעשייה, עיריות – כולם אחראים. הסדרת הפעילות התיירותיות במוקדים השונים, מניעת עבודות ניקוז ברוטליות, אכיפה נגד מזהמים ועוד.
ברור שאחד התנאים לשיקום נחלים בישראל הוא החזרת מקורות המים לנחל: היום מקורות המים השפירים נשאבים רובם ככולם להשקיה של שדות חקלאיים, פעולה המורידה את מפלס מי התהום ובאופן עקיף מייבשת את המעיינות והנביעות השונים המספקים מים שפירים לנחל. כל פעולת שיקום, גדולה ורחבה שתהיה, היא חסרת סיכוי אם לנחלים לא יוחזרו מקורות המים המתוקים שלהם.
העובדה שלאורך תוואי של נחל אחד יכולות להיות כמה רשויות מקומיות, והעובדה שאין גוף אחד עליון המרכז את הטיפול הסביבתי בנחלים, מבחינת רישוי תעשייה, תחבורה, תקנות הזרמת מים וניקוז שפכים, ואפשרות אכיפה על המפרים את התקנות – מקשה על העשייה הסביבתית בארץ.
היום אין בנמצא גורם פוליטי אחד האחראי לנחל כלשהו לכל אורכו – מתחילתו ועד סופו - המסוגל לייצר מדיניות סביבתית כוללת המתחילה בהבטחת מקורות מים שפירים באגן הניקוז,
"מחזירים חיים לנחלים"
בכותרת זו קיימה עמותת צלול יום עיון, שבו הציגה סקירות של העשייה הסביבתית – מהטיפול הייחודי בכל נחל ונחל, ועד לתמונה הגדולה של האופן שבו נחלים מזוהמים הופכים למפגע סביבתי המזהם בתורו את הים.
הצגנו הבנה מערכתית של הסיבות להמשך מצבם העגום של נחלי ישראל וכיצד אנו בעמותת צלול יכולים וצריכים להתמודד עם קשיים אלו ולפעול באופן הנכון והיעיל ביותר על מנת להחזיר באמת את החיים לנחלים.
אייל יפה, מרכז מנהלות הנחלים במשרד לאיכות הסביבה, הסביר את מורכבות הטיפול בנחל מרגע ההחלטה, דרך הכנת התוכניות, העברת במוסדות התכנון השונים, הקצאת הכספים, ביצוע הפרויקט בפועל והבטחת קיימותו של השיקום לאורך זמן.
צלול הציגה למשתתפים דוגמאות לפרויקטים מוצלחים בהם שוקמו נחלים כגון נחל הבשור, נחל הירקון ונחל אלכסנדר בו הציג מנחם איצ'קוביץ, ראש המוצע המקומית עמק חפר, את מורכבות העבודה המשותפת עם הרשות הפלסטינית ועם גורמי מימון בינלאומיים.
אין ספק כי נחלים מזוהמים הם בעיה ראשונית, והם חלק מהותי בגרימת הבעיה של ים מזוהם. אין ספק גם כי הקמת רשות אחת, בעלת יכולות אכיפה, היא גורם מפתח בשינוי פני הדברים ובהחזרת המים החיים אל הנחלים.

אתם יודעים איפה היינו בקיץ?

תל אביב:
כשכולם חגגו 100 לתל אביב, אנחנו קילקלנו קצת עם סטיקרים בכותרת: "תל-אביב - 100 שנות ביוב. אין ברירה, כשחופים נסגרים בגלל זיהום שנוצר על ידי ביוב, אנחנו לא רואים סיבות לחגיגה.
הסטיקרים היו חלק מקמפיין שעדיין נמשך, נגד ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, ויו"ר השפד"ן, ארנון גלעדי, בשל המשך הזרמת מי ביוב דרך נחל הירקון (שזה מה שהביא לסגירתם של חופי תל-אביב).
השפד"ן, שהכריז על עצמו בתחילת השנה בפומבי שיהיה הגוף שיפעל לפיתוח תשתיות איכות הסביבה בגוש דן, ובכלל זה גם תשתיות הביוב - אינו מצליח להתמודד עם הזיהום המתמשך וההרסני בחופי תל-אביב והרצליה
.
עמק חפר:
כשזיהינו הזדמנות לסייע בשיקום ושימור חוף, התגייסנו לסייע לנעם טור ('הישרדות') לשמור על חוף נעורים בעמק חפר ויחד חוגגנו את פתיחתו של חוף נעורים המחודש בהפנינג חוף ענק. באירוע פתחנו את החוף מחדש, כך שלא תימשך הזנחתו. הזיכיון לשמירה והפעלת החוף ניתן לאיתי שלם, נועם טור, אמיר פילו ואבי דבוש (לשעבר מחוף 'דבוש' בהרצליה).
לצד מתחם טיפולים אלטרנטיביים ופעילות לילדים, הצלחנו לגייס מתנדבים למען ים צלול בעמדת ההסברה של עמותת "צלול" שהוקמה במקום, והחתמנו על עצומת תמיכה ב"צלול" במאבקה  נגד זיהום ים.

בת ים:

דווקא בחופשת הקיץ, שוב היתה תקלה במערכת הביוב העירונית של בת ים, ושוב גלש ביוב לחופי הרחצה "הריביירה" ו"חוף לדוגמא" בבת-ים סמוך לאולפן השקוף של ערוץ 4, בעקבותיה הורה משרד הבריאות על סגירתם לרחצה. זו הפעם השנייה שמשרד הבריאות ממליץ על סגירתם לרחצה של חופי בת ים בשנת 2009. הפעם הראשונה הייתה ב-15.04.09, אז חופי רחצה בבת ים נסגרו למשך שישה ימים עקב מי ביוב שהגיעו לחופים, שמקורם בתקלה במערכת הסניקה העירונית.
העמותה פנתה לראש עירית בת ים, שלמה לחיאני, וציינה כי לצד העובדה שהזרמת מי ביוב לחופי הרחצה מהווה עבירה על החוק, היא פוגעת פגיעה אנושה בסביבה הימית, מסכנת את בריאות הציבור, ולמעשה, הופכת אותו לקורבן, קל וחומר כאשר התקלה מתרחשת בעיצומה של עונת הרחצה ומהלך חופשת הקיץ, בה מרבית ההורים והתלמידים נמצאים בחופשה.
רצף תקלות ביוב בשנים האחרונות בבת ים הביאו את צלול להתריע מפני הסכנות והנזקים הכרוכים בגין זיהום ים ואי שדרוג מערכת הביוב העירונית.
בזכות המעקב של צלול ופניותיה העיקשות, הוזמן מנכ"ל העירייה לשימוע במשרד להגנת הסביבה, וראש אגף ים וחופים במשרד, רני עמיר, אמר כי
בפעם הבאה שתהיה תקלת ביוב - אנו נפתח בהליך פלילי כנגד העירייה.

יש לנו פחות חוף

חופי ישראל מהדרום ועד לעכו בצפון ניזונים מחול שמקורו בדלתא של הנילוס. החול מוסע באמצעות הגלים וזרמי הים. המאזן הטבעי שבין הזנת החופים בחול לבין סילוקו מהם על ידי פעולת הגלים והרוח נשמר במשך לפחות כ- 2,000 שנה. מאזן זה הופר כתוצאה מכריית חול החופים ובניית מבנים ימיים.
כרייה של כ– 10 מיליון מ"ק חול בחופים לצורכי בנייה החלה בראשית המאה ה- 20 ונמשכה עד להפסקתה על פי חוק ב- 1965.
הקמת מבנים ימיים בצמוד לחוף או בקרבתו כגון: נמלים, מעגנות, בריכות למי קירור בתחנות כוח, ושוברי גלים, גורמת להצטברות חול ליד המבנים בצד שממנו מגיע החול. בצד השני, בכיוון תנועת החול, נגרמים חתירה והרס המתבטאים בנסיגת קו החוף. לפי אומדן גס כל המבנים שלאורך חופי ישראל לכדו עד כה בקרבתם כעשרה מיליון מ"ק חול. האומדן לעיל של כ– 20 מיליון מ"ק חול סך הכל, שווה לכמויות החול נטו המזינות את כל חופי ישראל במשך כ- 60 שנה
.
ובכל זאת, יש מה לראות:

הים התיכון וחופיו הם כר להתפתחות של מיני צמחים ובעלי חיים.
אוצרות טבע
: מערות ראש הנקרה, חופים חוליים שבהם מקננים מדי שנה צבי ים, איים קטנים באזור אכזיב, ושונית בחוף שקמונה.
בעלי חיים: מאז פתיחת תעלת סואץ, בשנת 1869, אנו עדים להגירה של קרוב ל- 300 מינים, מדגים ועד רכיכות ואצות, מים סוף לים התיכון.
שרידים ארכיאולוגיים: עתיקות קיסריה, אשקלון, עכו ויפו. גם בתוך הים מצויים שרידים של יישובים פרהיסטוריים, שרידי ספינות טרופות ומטענים, נמלים ומעגנות
.

כמה ים יש לנו

הים התיכון

הוא חלק מהותי בחיינו היומיומיים, גם אם לא מבקרים בחופיו הרבה: כ- 70% מאוכלוסיית המדינה גרה ברצועת החוף.
אבל התושבים מסתפקים במועט: מתוך 190 ק"מ של חוף, כ- 50 ק"מ סגורים מפני הציבור לצורכי נמלים, תחנות כוח, תשתיות וביטחון, ומתוך כ- 150 ק"מ הפתוחים לציבור, כ- 40 ק"מ בנויים, עוד כ- 40 ק"מ מיועדים לבנייה עירונית וב- 15 ק"מ נוספים - בינוי כפרי (קיים או מתוכנן). רק כ
– 53 ק"מ הם חוף טבעי פתוח. אורך החופים המוכרזים כחופי רחצה (עם מציל) הוא כ-17 ק"מ.
רצועת החוף של ישראל לאורך חופי הים התיכון עשירה במיוחד במגוון ערכי טבע, נוף ומורשת, שהם חלק חשוב מנכסי המדינה, ויש להם משמעות ערכית וכלכלית בתחומים רבים
. עם זאת, כתוצאה מפעילויות ושימושים של בני האדם, האדם שאינם מביאים בחשבון את ההשלכות המצטברות וההשפעות ארוכות הטווח, נתונים החוף והים לסכנת פגיעה, אובדן והרס.
בשנת 1948 היו לכל תושב בממוצע 31 ס"מ של חוף, כיום נותרו רק 2.5 ס"מ חוף לתושב.
והים עדיין מתמודד עם מוקדי זיהום ים במפרץ חיפה, במוצא השפ"דן ובשפך נחל שורק.

על מה אנחנו נלחמים היום:

הפסקת הזרמת שפכי השפד"ן לים התיכון
מפעל טיהור השפכים מזרים אל עומק הים בוצת-ביוב. ככל שזה נשמע לא ייאמן, הדבר בהחלט מציאותי. השפד"ן, מתקן טיהור השפכים הגדול בישראל ומהגדולים בעולם, אכן מזרים בוצת ביוב למימי ים התיכון. צלול מנהלת קמפיין תקשורתי רחב היקף במשך ארבע שנים, ביחד עם תושבי ת"א וראשון לציון, המשתתפים באופן פעיל, וזאת במטרה להביא לעצירת זיהום הים והפיכת בוצת הביוב לדשן חקלאי כפי שמקובל בעולם. בעקבות הקמפיין הביא לפתיחת חקירה משטרתית כנגד בכירי איגוד ערים דן לביוב בעניין הזרמת בוצת ביוב לים, אשר הובילה להתפטרותם ולהגשת כתבי אישום פליליים נגדם.
זיהום ים התיכון בידי עיריית הרצליה
עיריית הרצליה מזרימה מדי שנה מיליוני קוב של שפכים המטוהרים חלקית אל חופי הים באמצעות צינור תת ימי הנמצא מול חופי המרינה המקומית. מכון הטיהור של העיר הוקם לפני שנים רבות ואינו עומד עוד בהיקפי הביוב אשר העיר מייצרת. צלול ניהלה קמפיין גדול בתוך העיר אשר במהלכו נתלו מאות שלטי מרפסת על מרפסות בתים הקוראים לעירייה לפעול לעצירת זיהום הים. בעקבות הקמפיין שנמשך שנה שלמה נפתחו נגד בכירי העירייה הליכים פליליים על זיהום הים שהובילו בסופו של דבר להחלטה לשדרג את מכון הטיהור ולהשיב את המים המטוהרים לחקלאות. בימים אלו העירייה במהלך שדרוג המכון.
עצירת הזיהום בנחל לכיש
מפעלים מזהמים את הנחל ולאורך שנים ארוכות גורמי אכיפת החוק לא טיפלו בכך, למרות אי-החוקיות של המעשים. צלול נאבקת להפסיק את הזרמת השפכים המזהמים, שהולכת וגוברת עם התפתחות העיר אשדוד ובמקביל להקמת ישובים ומפעלים נוספים לאורך תוואי הנחל. בתהליך ניכרת הידרדרות במצב מי הנחל. במסגרת הקמפיין האמור פעלה עמותת צלול גם אל מול גורמי אכיפת החוק בישראל במטרה לגרום להם למלא את תפקידם ולהביא להפסקת הזיהומים באופן מיידי.
המאבק להצלת חופי בת גלים
כמה וכמה גופים חברו יחד - עמותת צלול, ארגוני גלישת הרוח וגלישת הגלים בישראל, והחברה להגנת הטבע, לצורך פעילות נגד הכוונה להקים מרינה על חופי בת גלים המשמשים את הגולשים בישראל ומהווים את אחד מהחופים הטובים בעולם לספורט גלישת רוח. בעקבות המאבק, שכלל מגוון רחב של פעילות, בוטלה התוכנית להקמת המרינה. צלול משתפת פעולה עם ארגוני גלישת בתחומים נוספים בהם ניקוי חופי פולג וחופי הרצליה המשמשים כמקום לימוד משמעותי בלמידת ספורט הגלישה.
הסיירת הכחולה של צלול
יוזמה משותפת של עמותת צלול יחד עם בעלי ספינות, יאכטות וסירות שמטרתם לשמור על איכות הסביבה הימית של ישראל, שהיא בית לפעילות שלהם. הסיירת מבצעת מעקב, איתור ודיווח על גורמי זיהום ממקורות יבשתיים וימיים תוך ביצוע שייט לאורך חופי ישראל. חברי הסיירת גם פועלים להנחלת ערכים סביבתיים בקרב הדור הצעיר במסגרת שיוטים והרצאות יזומות. כיום חברים בסיירת עשרות שייטים המחולקים במרינות ישראל.




צלול מביאה לים אנשים ופעילויות

שיתפנו פעולה עם רדיו ת"א וקאמרה אובסקורה ויצרנו תערוכת צילומים בנושא ים שהוצגה לתקופה ארוכה בנמל ת"א.
קיימנו מבצעי ניקוי תת ימים שהאחרון שבהם רשם שיא במספר הצוללים שלקחו חלק במבצע ניקוי מאז ומעולם בישראל.

אנחנו פועלים ביחד עם בתי ספר שונים בארץ ועושים מבצעי ניקוי חופים. הקמנו פרויקט משותף עם “תגלית”, שבמסגרתו קבוצת סטודנטים אמריקאים הגיעה לישראל להשתלמות בנושאי איכות סביבה – השתלמות שהובילה צלול.
בנינו מערך של מתן נקודות אקדמיות לתלמידי מכללת רופין שהשתתפו בפרויקטים לימודיים של צלול.

המלצה לחופש הגדול

אמצע אוגוסט יכול להיות זמן-בטלה, זמן מציק, זמן לקיטורים. או דווקא זמן לפעילות : על החום, החופש הגדול, הרעש.
אבל זה יכול להיות זמן לעשות משהו טוב וחשוב ולהרגיש נפלא.
זה מה שעשינו בסתם יום של חול באמצע אוגוסט – ביום ראשון, 18.8.09: ניקינו את חוף פלמחים.
ולא רק אנחנו היינו שם, אלא גם 25 מתנדבים של בנק הפועלים.
באותו יום ראשון קיימנו ביחד עם קבוצת מתנדבים מיחידת המבדקים של בנק הפועלים, ניקיון בחוף פלמחים.

במבצע אספו 25 המתנדבים למעלה מ-20 שקיות של פסולת מוצקה, כגון: בקבוקי פלסטיק, בקבוקי זכוכית, שאריות מזון, שקיות ניילון ובדלי סיגריות.
הסיפוק שלהם למראה הר הזבל שהחוף נפטר ממנו סוף סוף, היה סיפוק שלא שוכחים מהר. הסיפוק שלנו לראות חוף נקי, ואנשים שהתמסרו לדבר, היה עצום.
אמנם "צלול" מקיימת פעולות ניקיון נחלים וחופים בכל ימות השנה, בכל פעם עם קבוצות מתנדבים שונות - בין
המשתתפים היו למשל קבוצות תיירים, קבוצות בני נוער מחו"ל המטיילות בארץ במסגרת פרויקטים שונים, תנועות נוער, בתי ספר, חיילים, חברות מסחריות, בנקים, חברות הייטק ועוד.
במסגרת הפעילות מתפרשים המתנדבים על פני החוף או על גדת הנחל ואוספים
את האשפה המפוזרת מקום. כחלק מפעילות הניקיון מסבירים אנשי העמותה למתנדבים את מטרות העמותה ואת החשיבות הרבה של ניקיון החופים וגדות הנחלים לנוף הארץ ולאיכות הסביבה. 

ההצלחות שלנו

כמה מהפעילויות שלנו הביאו לשינויים דרמטיים בהתנהלות של גופים ציבוריים כמו עיריות, הממשלה, וצה"ל. למשל:
הגנה ושמירה על מימי מפרץ אילת – פרויקט שהתבסס על קמפיין להצלת שונית האלמוגים בים האדום, והביא להקמת מתקן להעברת פוספטים בנמל אילת, לשיפור מערכת הביוב העירוני, להגברת הפיקוח על הצלילות הספורטיביות, וגולת הכותרת של המאבק: החלטת ממשלת ישראל על הוצאה הדרגתית של כלובי הדגים ממפרץ אילת אשר גרמו לזיהום רב שפגע בשונית האלמוגים. קמפיין עמותת צלול במפרץ אילת משמש רבים מארגוני הסביבה בישראל כמודל לארגון מאבקים ציבוריים והוא זכה לפרסים רבים.
עצירת הזיהום ושיקום נחל הקישון - עמותת צלול, יחד עם עמותת "אנשי הדממה" של יוצאי שייטת 13, הובילו קמפיין שבסופו נוצר שינוי משמעותי בהתייחסות לנחל הקישון ולמים הזורמים בו. בעקבות המאבק הופסקה כל פעילות בנחל ו- פעילות שהתגלתה כמסכנת חיים בשל רמות הזיהום הגבוהות ששררו בו. תחקיר שעשינו, בשם "אדמה רעילה במפרץ חיפה" מצא אדמה רעילה בפארק הקישון הוביל את המשרד לאיכות הסביבה לפתוח בחקירה ובטיפול באדמה הסובבת את הנחל.
עצירת הזיהום בנחל הנעמן - נחל הנעמן הוא אחד המזוהמים בנחלי ישראל. הנחל מתחיל במעיינות טבעיים ומסתיים במפרץ עכו. במשך שנים הזרימו אל הנחל כמויות גדולות של ביוב וחומרים מסוכנים ממפעלים ומתקני טיהור ששכנו לאורך הנחל. בעקבות קמפיין צלול הופסקה ההזרמה הזו לחלוטין. היום הנחל מתחיל להתאושש והחיים חוזרים אליו. קמפיין צלול בנעמן היה משותף לצלול ולעיריית עכו וכלל התגייסות מרשימה של עשרות אלפי תושבי האזור אשר השתתפו באין ספור אירועים אשר הובילו להצלחת הקמפיין. צלול מקיימת בימים אלו מערכת לניטור ומעקב בנחל במטרה לשמור עליו ממפגעים נוספים.