בסוף יהיה פה צלול

חופי ישראל מהדרום ועד לעכו בצפון ניזונים מחול שמקורו בדלתא של הנילוס. החול מוסע באמצעות הגלים וזרמי הים. המאזן הטבעי שבין הזנת החופים בחול לבין סילוקו מהם על ידי פעולת הגלים והרוח נשמר במשך לפחות כ- 2,000 שנה. מאזן זה הופר כתוצאה מכריית חול החופים ובניית מבנים ימיים.
כרייה של כ– 10 מיליון מ"ק חול בחופים לצורכי בנייה החלה בראשית המאה ה- 20 ונמשכה עד להפסקתה על פי חוק ב- 1965.
הקמת מבנים ימיים בצמוד לחוף או בקרבתו כגון: נמלים, מעגנות, בריכות למי קירור בתחנות כוח, ושוברי גלים, גורמת להצטברות חול ליד המבנים בצד שממנו מגיע החול. בצד השני, בכיוון תנועת החול, נגרמים חתירה והרס המתבטאים בנסיגת קו החוף. לפי אומדן גס כל המבנים שלאורך חופי ישראל לכדו עד כה בקרבתם כעשרה מיליון מ"ק חול. האומדן לעיל של כ– 20 מיליון מ"ק חול סך הכל, שווה לכמויות החול נטו המזינות את כל חופי ישראל במשך כ- 60 שנה.
ובכל זאת, יש מה לראות:

הים התיכון וחופיו הם כר להתפתחות של מיני צמחים ובעלי חיים.
אוצרות טבע: מערות ראש הנקרה, חופים חוליים שבהם מקננים מדי שנה צבי ים, איים קטנים באזור אכזיב, ושונית בחוף שקמונה.
בעלי חיים: מאז פתיחת תעלת סואץ, בשנת 1869, אנו עדים להגירה של קרוב ל- 300 מינים, מדגים ועד רכיכות ואצות, מים סוף לים התיכון.
שרידים ארכיאולוגיים: עתיקות קיסריה, אשקלון, עכו ויפו. גם בתוך הים מצויים שרידים של יישובים פרהיסטוריים, שרידי ספינות טרופות ומטענים, נמלים ומעגנות.

הים התיכון

הוא חלק מהותי בחיינו היומיומיים, גם אם לא מבקרים בחופיו הרבה: כ- 70% מאוכלוסיית המדינה גרה ברצועת החוף.
אבל התושבים מסתפקים במועט: מתוך 190 ק"מ של חוף, כ- 50 ק"מ סגורים מפני הציבור לצורכי נמלים, תחנות כוח, תשתיות וביטחון, ומתוך כ- 150 ק"מ הפתוחים לציבור, כ- 40 ק"מ בנויים, עוד כ- 40 ק"מ מיועדים לבנייה עירונית וב- 15 ק"מ נוספים - בינוי כפרי (קיים או מתוכנן). רק כ– 53 ק"מ הם חוף טבעי פתוח. אורך החופים המוכרזים כחופי רחצה (עם מציל) הוא כ-17 ק"מ.
רצועת החוף של ישראל לאורך חופי הים התיכון עשירה במיוחד במגוון ערכי טבע, נוף ומורשת, שהם חלק חשוב מנכסי המדינה, ויש להם משמעות ערכית וכלכלית בתחומים רבים. עם זאת, כתוצאה מפעילויות ושימושים של בני האדם, האדם שאינם מביאים בחשבון את ההשלכות המצטברות וההשפעות ארוכות הטווח, נתונים החוף והים לסכנת פגיעה, אובדן והרס.
בשנת 1948 היו לכל תושב בממוצע 31 ס"מ של חוף, כיום נותרו רק 2.5 ס"מ חוף לתושב.
והים עדיין מתמודד עם מוקדי זיהום ים במפרץ חיפה, במוצא השפ"דן ובשפך נחל שורק.

הפסקת הזרמת שפכי השפד"ן לים התיכון
מפעל טיהור השפכים מזרים אל עומק הים בוצת-ביוב. ככל שזה נשמע לא ייאמן, הדבר בהחלט מציאותי. השפד"ן, מתקן טיהור השפכים הגדול בישראל ומהגדולים בעולם, אכן מזרים בוצת ביוב למימי ים התיכון. צלול מנהלת קמפיין תקשורתי רחב היקף במשך ארבע שנים, ביחד עם תושבי ת"א וראשון לציון, המשתתפים באופן פעיל, וזאת במטרה להביא לעצירת זיהום הים והפיכת בוצת הביוב לדשן חקלאי כפי שמקובל בעולם. בעקבות הקמפיין הביא לפתיחת חקירה משטרתית כנגד בכירי איגוד ערים דן לביוב בעניין הזרמת בוצת ביוב לים, אשר הובילה להתפטרותם ולהגשת כתבי אישום פליליים נגדם.
זיהום ים התיכון בידי עיריית הרצליה
עיריית הרצליה מזרימה מדי שנה מיליוני קוב של שפכים המטוהרים חלקית אל חופי הים באמצעות צינור תת ימי הנמצא מול חופי המרינה המקומית. מכון הטיהור של העיר הוקם לפני שנים רבות ואינו עומד עוד בהיקפי הביוב אשר העיר מייצרת. צלול ניהלה קמפיין גדול בתוך העיר אשר במהלכו נתלו מאות שלטי מרפסת על מרפסות בתים הקוראים לעירייה לפעול לעצירת זיהום הים. בעקבות הקמפיין שנמשך שנה שלמה נפתחו נגד בכירי העירייה הליכים פליליים על זיהום הים שהובילו בסופו של דבר להחלטה לשדרג את מכון הטיהור ולהשיב את המים המטוהרים לחקלאות. בימים אלו העירייה במהלך שדרוג המכון.
עצירת הזיהום בנחל לכיש
מפעלים מזהמים את הנחל ולאורך שנים ארוכות גורמי אכיפת החוק לא טיפלו בכך, למרות אי-החוקיות של המעשים. צלול נאבקת להפסיק את הזרמת השפכים המזהמים, שהולכת וגוברת עם התפתחות העיר אשדוד ובמקביל להקמת ישובים ומפעלים נוספים לאורך תוואי הנחל. בתהליך ניכרת הידרדרות במצב מי הנחל. במסגרת הקמפיין האמור פעלה עמותת צלול גם אל מול גורמי אכיפת החוק בישראל במטרה לגרום להם למלא את תפקידם ולהביא להפסקת הזיהומים באופן מיידי.
המאבק להצלת חופי בת גלים
כמה וכמה גופים חברו יחד - עמותת צלול, ארגוני גלישת הרוח וגלישת הגלים בישראל, והחברה להגנת הטבע, לצורך פעילות נגד הכוונה להקים מרינה על חופי בת גלים המשמשים את הגולשים בישראל ומהווים את אחד מהחופים הטובים בעולם לספורט גלישת רוח. בעקבות המאבק, שכלל מגוון רחב של פעילות, בוטלה התוכנית להקמת המרינה. צלול משתפת פעולה עם ארגוני גלישת בתחומים נוספים בהם ניקוי חופי פולג וחופי הרצליה המשמשים כמקום לימוד משמעותי בלמידת ספורט הגלישה.
הסיירת הכחולה של צלול
יוזמה משותפת של עמותת צלול יחד עם בעלי ספינות, יאכטות וסירות שמטרתם לשמור על איכות הסביבה הימית של ישראל, שהיא בית לפעילות שלהם. הסיירת מבצעת מעקב, איתור ודיווח על גורמי זיהום ממקורות יבשתיים וימיים תוך ביצוע שייט לאורך חופי ישראל. חברי הסיירת גם פועלים להנחלת ערכים סביבתיים בקרב הדור הצעיר במסגרת שיוטים והרצאות יזומות. כיום חברים בסיירת עשרות שייטים המחולקים במרינות ישראל.

שיתפנו פעולה עם רדיו ת"א וקאמרה אובסקורה ויצרנו תערוכת צילומים בנושא ים שהוצגה לתקופה ארוכה בנמל ת"א.
קיימנו מבצעי ניקוי תת ימים שהאחרון שבהם רשם שיא במספר הצוללים שלקחו חלק במבצע ניקוי מאז ומעולם בישראל.

אנחנו פועלים ביחד עם בתי ספר שונים בארץ ועושים מבצעי ניקוי חופים. הקמנו פרויקט משותף עם “תגלית”, שבמסגרתו קבוצת סטודנטים אמריקאים הגיעה לישראל להשתלמות בנושאי איכות סביבה – השתלמות שהובילה צלול.
בנינו מערך של מתן נקודות אקדמיות לתלמידי מכללת רופין שהשתתפו בפרויקטים לימודיים של צלול.

אמצע אוגוסט יכול להיות זמן-בטלה, זמן מציק, זמן לקיטורים. או דווקא זמן לפעילות : על החום, החופש הגדול, הרעש.
אבל זה יכול להיות זמן לעשות משהו טוב וחשוב ולהרגיש נפלא.
זה מה שעשינו בסתם יום של חול באמצע אוגוסט – ביום ראשון, 18.8.09: ניקינו את חוף פלמחים.
ולא רק אנחנו היינו שם, אלא גם 25 מתנדבים של בנק הפועלים.
באותו יום ראשון קיימנו ביחד עם קבוצת מתנדבים מיחידת המבדקים של בנק הפועלים, ניקיון בחוף פלמחים.

במבצע אספו 25 המתנדבים למעלה מ-20 שקיות של פסולת מוצקה, כגון: בקבוקי פלסטיק, בקבוקי זכוכית, שאריות מזון, שקיות ניילון ובדלי סיגריות.
הסיפוק שלהם למראה הר הזבל שהחוף נפטר ממנו סוף סוף, היה סיפוק שלא שוכחים מהר. הסיפוק שלנו לראות חוף נקי, ואנשים שהתמסרו לדבר, היה עצום.
אמנם "צלול" מקיימת פעולות ניקיון נחלים וחופים בכל ימות השנה, בכל פעם עם קבוצות מתנדבים שונות - בין המשתתפים היו למשל קבוצות תיירים, קבוצות בני נוער מחו"ל המטיילות בארץ במסגרת פרויקטים שונים, תנועות נוער, בתי ספר, חיילים, חברות מסחריות, בנקים, חברות הייטק ועוד.
במסגרת הפעילות מתפרשים המתנדבים על פני החוף או על גדת הנחל ואוספים את האשפה המפוזרת מקום. כחלק מפעילות הניקיון מסבירים אנשי העמותה למתנדבים את מטרות העמותה ואת החשיבות הרבה של ניקיון החופים וגדות הנחלים לנוף הארץ ולאיכות הסביבה. 

עמותת צלול חוגגת עשור, וזה לא דבר של מה בכך: עשר שנים שאנחנו נלחמים על המים שלנו, על החופים שלנו, על הטבע שלנו.
העמותה מובילה את חזית המאבק הציבורי נגד מזהמי המים הגדולים במדינה, ולצד זה מובילה את חזית הפעילות הציבורית לטובת שימור, ניקיון וחידוש מקורות מים.
יש לא מעט הצלחות שאנחנו גאים בהן, ולא מעט משימות חשובות שאנחנו מצויים באמצע הטיפול בהן ומקווים לטוב.